סוגי צוואות

סוגי צוואות

• צוואה בכתב יד:

"צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו".  (ס' 19 לחוק הירושה)

המוריש יכול לנסח צוואה בכתב ידו, כאשר, ככל צוואה, עליה להיות בלשון הורשה, ובנוסף עליו לכלול בכתב ידו תאריך וחתימה.
בפסיקה קיבל בית המשפט צוואה בכתב יד ללא עמידה בכל התנאים הללו – תלוי בנסיבות המקרה.

• צוואה בפני עדים

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."   (ס' 20 לחוק הירושה)

צוואה בעדים צריכה להיות בכתב (מודפסת או בכתב ידו של המצווה), תישא תאריך, חתימת המצווה, ותיחתם במעמד שני אנשים, שהמצווה קבע כי יהיו עדים לצוואתו. החתימות יעשו באותו מעמד, כאשר חתימת העדים מהווה אישור כי המצווה הצהיר שזו צוואתו וחתם עליה בפניהם.

אינם כשירים להיות עדים לצוואה:
קטין (מתחת לגיל 18), מי שהוכרז פסול-דין ומי שיש לו עניין בצוואה (כלומר נזכר בה כיורש).

• צוואה בפני רשות

"צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, …(ס' 22)

צוואה בה המוריש אומר את צוואתו בעל פה או מגיש אותה בכתב, בפני שופט, רשם של בית-משפט, רשם לענייני ירושה חבר של בית-דין דתי או נוטריון. באותו מעמד הצוואה תיקרא בפני המצווה והוא יצהיר שזו צוואתו, והגורם המאשר יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

• צוואה בעל פה –  ידועה גם בשם “צוואת שכיב מרע”

"שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו….." (ס' 23)

אדם שסבור שהוא נמצא מול פני המוות, יכול לומר צוואתו בפני שני עדים שמבינים את שפתו. מיד לאחר שמיעת הצוואה, צריכים העדים להעלות את הצוואה על הכתב תוך ציון יום האירוע והנסיבות, ולהפקיד את המסמך בידי הרשם לענייני ירושה, סמוך ככל האפשר למועד האירוע. צוואה בעל פה בטלה תוך חודש ממועד עריכתה אם הנפטר לא הלך לעולמו.