מי כשיר לרשת ומי לא?

מי כשיר לרשת?

  • כל מי שהיה בחיים במות המוריש, ומי שנולד תוך 300 יום (כ 10 חודשים) ממות המוריש. כלומר, המחוקק מכיר בזכות הירושה לעובר. 
  • ילדים: לא משנה אם ההורים נשואים או לא.
  • עמותה, חברה או תאגיד רשאים לרשת, אם היו קיימים במות המוריש או הוקמו תוך שנה, והם כשירים לכך על פי תקנון ומתנהלים כחוק.
  • ידוע/ה בציבור: זכות הירושה של ידוע/ה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף עד ליום מותו של בן הזוג.
  • נישואין אזרחיים: בן הזוג כולל מנישואין אזרחיים, לרבות בני זוג מדתות שונות, מוכרים ככל בני זוג וזאת על פי פסיקת בית המשפט העליון.
  • פרודים: לפרידה ללא גירושין גישות שונות בפסיקה. במקרה זה, וכדי למנוע אי הבנות, ניתן לכתוב צוואה.

מי אינו כשיר לרשת?

  • מי שהורשע שגרם או שניסה לגרום למותו של המוריש, אלא אם המוריש מחל לו בכתב או בצוואה.
  • מי שהורשע שהעלים / השמיד / זייף את צוואתו האחרונה של המוריש.
  • חלקו של היורש שנפסל יחולק בין שאר היורשים על פי חלקם בצוואה, ואם אין צוואה, על פי חוק הירושה.
  • הורה לא ביולוגי, להט"ב – חוק הירושה מתייחס ליורשים הטבעיים על פי קשרי דם במעגלי קירבה במבנה המשפחתי המסורתי. ולכן, בהיעדר הסדרת הכרה ורישום של ההורה הלא-ביולוגי באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ, הילדים לא ייחשבו כצאצאיו על פי חוק הירושה, וללא צוואה, הם עלולים לאבד את זכותם בירושת ההורה הלא-ביולוגי.

הם ניתן לרשת אדם שנעלם?
"נספה" – אדם שעקבותיו נעלמו למעלה משנתיים ויש יסוד להניח (לדוגמא עדוח חברים) שהוא מת באסון טבע, מלחמה או תאונה, יוכלו יורשיו לפנות לבית המשפט בבקשה למתן "הצהרת מוות" ואחר כך לרשת אותו.
"נעדר" – אדם שנעלם ונסיבות היעלמותו לא ידועות מעל 7 שנים, יוכלו יורשיו לפנות לבית המשפט למתן "הצהרת מוות" ולרשת עזבונו.

%d בלוגרים אהבו את זה: