מה היה עד לתיקון החוק והוספת ייפוי כוח מתמשך?

מה היה המצב עד לתיקון החוק והוספת ייפוי כוח מתמשך?

עד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 2016, שלטה גישה פטרנליסטית לפיה המדינה (האפוטרופוס הכללי) ממנה אפוטרופוס, וזאת לאחר שבית המשפט קבע כי האדם אינו כשיר או שזקוק לאפוטרופוס  לשם קבלת החלטות וניהול ענייניו של אותו אדם.
בית המשפט ימנע ניגוד אינטרסים בין האפוטרופוס ובין האדם הממונה, וכאשר יזהה ניגוד עניינים ו/או אי הסכמה וסכסוכים בין בני המשפחה – אזי בסמכותו למנות כאפוטרופוס צד ג'.

האפוטרופוס רשאי לקבל החלטות משמעותיות בנושאים שונים לרבות בנושאים הקשורים לרכושו של האדם, הליכים רפואיים ורווחתו של האדם, וזאת על פי שיקול דעתו ומבלי לשמוע את דעתו של האדם או להתחשב ברצונו בכל נושא ונושא. בית המשפט רשאי להגביל את המינוי לאותם עניינים ולתקופה הנדרשים.

"בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו." (סעיף 35(א) לחוק הכשרות המשפטית)

וכך ממצב של שליטה מלאה בחיים הופך האדם לחסר שליטה ונתון תחת סמכויות האפוטרופסות ולמרות הסייגים והפיקוח, החלטות אלה אינן בהכרח תואמות את רצונו ובחירותיו של האדם אילו היה יכול להחליט בעצמו.
מעבר לכך, מינוי אפוטרופוס הנו הליך משפטי מורכב מול הרשויות ומחייב מתן דיווחים שוטפים, קבלת אישורים מראש על ביצוע פעולות שגרתיות ואחרות, הגשת דוחות כספיים תכופים ועוד.

הסדר מינוי אפוטרופוס הנו עדין ברירת המחדל הקיימת על פי חוק, ובמידה ואדם בוחר שלא לעשות ייפוי כוח מתמשך או חלופותיו (להלן) לכשידרש לכך – ימונה לו אפוטרופוס ע"י המדינה.

התיקון לחוק שנכנס לתוקף בשנת 2017 שינה לחלוטין את הכללים, ולמעשה החזיר את השליטה לידיו של האדם באמצעות האפשרות שלו למנות מיופה כוח שיפעל בשמו ועבורו בעתיד.

הסדר משפטי חדשני זה הנו המשך לאמנת האו"ם בדבר זכויות האדם עם מוגבלויות והחוק בארץ, המבטא תפיסה חברתית בה ניתן דגש לכיבוד רצונו של כל אדם על זכותו לחיות את חייו לפי בחירותיו ורצונותיו, גם אם יכולותיו או כשרותו המשפטית הוגבלו, מסיבה כלשהי, באופן זמני או קבוע, וזאת, במקום שאדם שאינו מכיר אותו ואת צרכיו יהיה האפוטרופוס שלו ויקבל החלטות על חייו, לפי שיקול דעתו.

בית המשפט אינו מתערב בהליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך, כניסתו לתוקף וקבלת ההחלטות על ידי המיופה, ויתערב רק אם מבוצעות פעולות הנוגדות את הוראות החוק ו/או הדורשות את החלטת בית המשפט כגון לעניין זכות במקרקעין או צורך בתקציבים גדולים, או השפעה בלתי הוגנת.