ביטול צוואה

ביטול צוואה

החוק מפרט מקרים ומצבים בהם דינה של הצוואה להתבטל, ביניהם:

• המצווה רשאי לשנות את הצוואה בכל עת וכל הוראה בצוואה (או מחוצה לה) השוללת זאת – בטלה.
• צוואה שנערכה עקב אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית, טעות (והרשם/בית המשפט לא יכול לתקנה) – בטלה, אלא אם המצווה ידע על כך ולא שינה את הצוואה תוך שנה.
• הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.
• הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או שהיה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה.

ביטול צוואה על ידי המצווה:

"המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה". (ס' 36 (א))

ביטול צוואה על ידי המצווה יכול להיעשות באחת הדרכים הבאות:

• ביטולה במפורש באחת הצורות כבדרך של עשיית הצוואה ולפי סוגה, לדוגמא:
  • ביטול צוואה שנעשתה בנוכחות עדים – המצווה יכתב כתב ביטול יציין תאריך ויחתום עליו בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שהוא מבטל את צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני כתב-הביטול, שהמצווה הצהיר וחתם.
  • ביטול צוואה שנעשתה בכתב יד – המצווה מציין בכתב ידו כי הצוואה מתבטלת, כולל תאריך הביטול וחתימה בכתב ידו.
• ביטולה על-ידי השמדתה, ושל כל העתקיה.
• ביטולה במשתמע בעריכת צוואה חדשה, ולכן הכרחי לכתוב תאריך ע"ג צוואה.