ירושות וצוואות – פתיח

חוק הירושה פותח במילים "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" וממשיך "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה…." מכאן, שעזבונו של אדם עובר ליורשים בין אם על פי החוק ובין אם על פי צוואה שמשאיר המנוח. זהו "עקרון הנפילה המידית", כאשר לא נותר ריק, והזכויות מועברות ליורשים מרגע הפטירה.

חוק הירושה קובע מי הם היורשים הטבעיים של הנפטר, כברירת מחדל, במקרה שאין צוואה. אדם המבקש לקבוע כיצד יחולק רכושו בין היורשים צריך לערוך צוואה.

אך לא בכל מקרה נדרש לערוך צוואה. כך נראה שאדם שרוצה להוריש את רכושו בין אישתו ובין ילדיו באופן שווה, הרי שהוראות חוק הירושה ממלאים את רצונו.

אופן מימוש העזבון:

כאשר אדם נפטר ועל מנת להעביר את עזבונו לבעלות יורשיו, יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו, שמטרתו מתן תוקף אופרטיבי למימוש העזבון.

צו ירושה – כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, המצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד בעזבון.

צו קיום צוואה – כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה ואם לא נערכה צוואה.

הרשם לענייני ירושה מפרסם את הגשת הבקשה לצו באינטרנט ובעיתונים יומיים, ומי שרוצה להתנגד לבקשה, מכל סיבה, יכול להגיש את התנגדותו בתוך 14 יום.